הי ילדים? מה שלומכם?
היום נקשיב למשהו קצת שונה. לפרק הראשון של סיפור על ענק הסלע.
לפני שנקפוץ לסיפור, המתרחש במדבר האהוב, אתם זוכרים שהצעתי לכם להתייחס לפרק בפייסבוק או בספוטיפי?
אז אני רוצה להקריא ההתייחסות של ילד וילדות טבע.
יער, בן ה-6 מקיבוץ שובל שחושב שצריך לתת לטבע להחליט ולעשות את מה שהוא רוצה ולא להתערב ולנסות לעצור את המינים שפלשו ומסור תודה על הפרק המעניין! – תודה רבה יער.
נועה, בת 4 וחצי ממודיעין מספרת שהיא ולמדה הרבה מהפרק ואוהבת את הפודקאסט .
וגם לכל מי שכתב בפיסבוק ובספוטיפי התגובות שלכם מחממות את הלב ועוזרות. תודה רבה נועה!
בלב המדבר, במקום לא כל כך מוכר, שוכן סלע ענק ועתיק. צורתו המעניינת מעידה כי עוצב על ידי הרוחות וזרמי המים במשך אלפי שנים. במראהו זהו סלע דומם כסלעים אחרים בסביבה, אך על פי האגדה, כאשר יורדת החשיכה ואחרון הילדים באזור נרדם, הופך הסלע העצום לענק ויוצא למסעות במדבר.
ביום נעים ויפה הגיע הדר עם משפחתו ועם כמה חברים לחניון לילה שנמצא ממש ליד הסלע האגדי לטיול של חמישה ימים וארבעה לילות.
כולם קופצים מהג'יפ ובוחרים את הנקודה המושלמת לקמפינג – מוגנת מרוח, בלי יותר מידי אבנים שיציקו בגב, וכמובן, עם נוף טוב לטבע. האוהלים מוקמים, פותחים שקי שינה, פורשים מחצלות, מכינים מקום למדורה ומתחילים להכין את ארוחת הערב. בתפריט, נקניקיות, סלט ותפוחי אדמה, תפריט פשוט אך אהוב במיוחד.
אחרי הסעודה, לאור המדורה, תחת שמי המדבר, הקשיבו הדר וחבריו לסיפורים ואגדות. הם שמעו אגדות על נסיכים ונסיכות, קוסמים ושדים אבל אגדה אחת תפסה את ליבו.
האגדה על ענק הסלע. הענק שמתעורר כאשר אחרון הילדים נרדם.
בו ברגע, החליט הדר לבדוק בעצמו אם יש אמת בסיפור המופלא, האם ענק הסלע קיים?
תוך התארגנות והכנה ללינה רקם הדר את תוכניתו.
התוכנית הראשונה היתה פשוטה להפליא:
"אני פשוט אשאר ער כל הלילה, אהיה בשקט בשקט ואחכה לשמוע את הענק מתעורר, הוא בכל זאת ענק וסביר להניח שהוא יקים רעש רב". חשב הדר
התחיל להיות מאוחר ולאט לאט פרשו המשפחות לאוהלים התכרבלו בשקי השינה ונרדמו תוך מספר דקות.
הדר ניסה בכל כוחו להישאר ער, אך בסוף ניצחה אותו עייפות הלילה והוא נפל לשינה עמוקה.
בחלומו דמיין כי שמע את צעדי הענק סמוך לאוהל, אך לא יכול היה לדעת אם היה זה חלום או מציאות.
בבוקר קם הדר, קצת מאוכזב על שלא הצליח לראות את הענק אבל רעיון חדש כבר נרקם במוחו.
עם חזרתם למחנה, לאחר יום טיול מקסים שכלל טיפוס על דיונה גבוהה וצפייה בשקיעה המדהימה של המדבר, רץ הדר לעבר הסלע הגדול והתחיל במלאכה. הוא בחר אבנים שטוחות בגדלים שונים והניח אותם אחת על השנייה וכך נבנה לצד הסלע הגדול מגדל אבנים קטן המוכר למטיילים כ-רוג'ום. תוכניתו הייתה לבדוק בבוקר אם המגדל נותר שלם – הרי אם אכן מדובר בענק אמיתי, סביר שיפיל בטעות את המגדל הקטן כאשר יתעורר למסע הלילי.
כשהאיר הבוקר, מיהר הדר לרוץ לעבר הסלע. להפתעתו, מגדל האבנים הקטן עמד שלם ללא פגע! אך בהתבוננות נוספת גילה חריטה קלה על אבן הבסיס של המגדל, חריטה שבוודאי לא הייתה שם אתמול. הדר התקרב וקרא בהתרגשות את הכתובת החרוטה:
"ידידי היקר, אכן אני מתעורר בכל לילה ופוסע ברחבי המדבר. אולם הקפדתי שלא לפגוע במגדל האבנים שלך, כיוון שידעתי כמה הוא חשוב בעיניך. אם תרצה בכך, מוזמן אתה להצטרף אלי מחר בלילה למסע שלי".
פניו של הדר אורו מאושר. סוף סוף האמין כי הענק אכן אמיתי וקיים! כעת, חלומו לטייל עמו ולהכירו מקרוב עמד להתגשם. בהתלהבות רבה מיהר הדר לספר לחבריו את החדשות הנפלאות!
חבריו של הדר לא ממש התרשמו, הם טענו שהוא מדמיין וזו סתם אגדה, אבל הדר ידע את האמת. הוא המתין בקוצר רוח ובכליון עיניים לרדת החשיכה, אז, יוכל סוף סוף לצאת למסע הלילי עם הענק.
המתנתו של הדר נמשכה זמן רב. השמש כבר שקעה מעבר לאופק המדברי, וכוכבים החלו להופיע בשמי הלילה אך עדיין היה זה מוקדם מדי לצאת למסע.
הדר ישב ליד מדורת המחנה, מתלבט האם להזכיר לחבריו את הרפתקת הלילה הצפויה. הוא ידע שהם יזלזלו ויחשבו שהוא ממציא בדיות.
לבסוף החליט הדר לשמור את סודו לעצמו. כאשר יספר להם מחר בבוקר על המסע עם הענק, הם לא יוכלו עוד להכחיש זאת. הוא תר אחר השלווה הפנימית שתאפשר לו להמתין בסבלנות עד השעה המיועדת.
כשאחרון הילדים נרדם, זחל הדר בשקט בשקט מהאוהל ומיהר לעבר הסלע הגדול… אבל הסלע לא היה שם!
חושי המדבר שלו זיהו לצד הסלע עקבות שלא היו שם קודם וליבו החל לפעום בחוזקה. "הענק!" חשב הדר בהתרגשות, ומיהר לעקוב אחר העקבות אל תוך שמים שחורים וּזרועי כוכבים.
לפתע שמע קול אדיר:
"מי שם?" הדר קפא מפחד, אך התעשת וענה בקול רועד "זה..זה..אני..הדר".
"אתה הילד שבנה את מגדל האבנים?" שאל הקול הרועם.
"כן..זה אני" ענה הדר "באתי כי..כי רציתי לפגוש אותך ולטייל איתך".
נשמע קול צחוק עמוק ואדיר. "טוב, אם כבר הגעת עד לכאן, אולי כדאי שנכיר".
לפתע הבזיק אור בהיר והדר ראה לנגד עיניו את הענק – יצור אדיר עשוי כולו סלע אדמדם, עם פנים מחייכות חרוטות באבן.
"שמי רולם" אמר הענק "בוא נטייל".
הדר הלך לצד הענק העצום והאזין בהשתאות כשסיפר לו על חייו הארוכים ומסעותיו במדבר…
"רולם, לאן אנחנו הולכים עכשיו" שאל הדר?
"אההה, זה כבר לפרק הבא!" ענה רולם
הי ילדים! איך היה?
אני מקווה שנהנתם מהפרק הראשון בסיפורם של הדר ורולם – ענק הסלע.
אתם מוזמנים לכתוב לי בפוסט הפרק בפיסבוק או בעמוד הפרק בספוטיפי ואשתדל מה אתם חושבים על הסיפור, לשאול שאלות וגם להציע מקומות שאליהם יגיעו הדר ורולם במסעותיהם.
