תמליל הפרק
שיחת טלפון
הי עמרי, אנחנו משפחת וינר מתל אביב, מאזינים וותיקים וחשבנו להציע רעיון לפרק.
ברור, אתם בראל, עידו, בועז, אלי, יואל, וגל מתל אביב נכון, על מה חשבתם לספר?
עבדתי באוניבסיטה כמה שנים עם אצות וחשבתי שזה נושא שיכול לעניין את הילדים.
רעיון נהדר, כבר היה לנו פרק על הים והאוקינוס וגם דיברנו על אצות באחד הפרקים בנושא התפתחות העולם. הולכים על זה.
אתה רוצה אולי ספר לנו פרט מעניין על אצות שכמעט אף אחד לא יודע.
כן, אצות הן יצורים מאוד קשוחים שיכולים לחיות כמעט בכל מקום שיש בו מים ושמש ולכן, כשישגרו אנשים למשימות ארוכות בחלל כנראה שאצות יהיו אחד ממקורות המזון החשובים של האסטרונאוטים.
מרתק, ואם האצות הגיעו לחלל אנחנו בילדי טבע בטח נעשה על זה פרק.
מעולה, אנחנו מתחילים לכתוב.
הי ילדים, מה שלומכם?
היום יש לנו פרק מיוחד לכבוד הקיץ והים.
פרק על יצורים, שלפעמים נראה קצת כמו צמחים ואנו פוגשים אותו בעיקר בים… מישהו מנחש?
אצות.
עכשיו, אתם בטח חושבים שאתם יודעים מה היא אצה… זה הירוק הזה שעוטפים איתו סושי או זורקים אחד על השני בים [ספלאנק]… למה צריך על זה פרק?… מסתבר שאצות היו והן ועדיין חלק מאוד חשוב מהחיים בכדור הארץ ובהחלט מגיע להם פרק.
נבין מהי אצה ואיפה היא חייה, נכיר כמה סוגי אצות ובדרך נשמע מדוע הגיעו אצות לחלל, נבין את חשיבותן לטבע ואפילו נכיר ים חדש.
את התוכן לפרק כתבו בראל ועידו ווינר, ההורים של המאזינים הוותיקים והיקרים בועז, אלי, יואל, וגל.
עידו עשה את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "אצות" והוא כתב לנו פרק מקסים, אז בואו נגיד תודה למשפחת ווינר ונצא אל הים.
בניגוד למה שרבים חושבים, רוב סוגי האצות אינם צמחים ואין להן שורשים או גבעולים.
האצות הן קבוצה גדולה ומגוונת של יצורים המסוגלים לבצע…. מי מנחש? התהליך שהוזכר הכי הרבה פעמים…. פוטוסינתזה נכון!
האצות יודעות לנצל את אנרגיית השמש ויחד עם מים ופחמן דו חמצני, הן מייצרות לעצמן סוכר (שזה בעצם המזון שלהן).
בתהליך, כתוצר לוואי, נפלט חמצן. ממש אותו חמצן שאנו נושמים.
תהליך הפוטוסינתזה הוא מן התהליכים החשובים ביותר בקיום מערכת החיים בכדור הארץ.
ומי אחראי על ביצוע 70% מהפוטוסינטזה בעולם? האצות כמובן.
האצות יכולות להיות יצורים חד תאיים קטנטנים, כל כך קטנים שניתן לראותם רק תחת מיקרוסקופ,
לעומת זאת יש אצות שיכולות להגיע לגודל של עץ כמו למשל אצות הקלפ שעוד נשמע עליהן בהמשך.
ואיפה אצות חיות?
אצות חיות בכל מקום שיש בו מים ושמש, שזה לא מעט מקומות בעולם. תזכרו שמעל 70% מהעולם נמצא מתחת למים.
אפשר למצוא אותן מתחת לקרח באנטרטיקה, בים הפתוח, בשלוליות בוץ, בבריכות שלא שמים בהם כלור, באגמים, ואפילו – במדבר! שם אצות קשוחות במיוחד מנצלות חלון הזדמנויות של דקות בודדות לביצוע פוטוסינטזה, ועם הזריחה, בתוך טיפת טל מהלילה הן גדלות עד שטיפת הטל מתייבשת והאצות ממתינות לטיפות הטל הבאות בשביל לגדול.
יופי, הבנו מה הן אצות ואיפה הן חיות.
בוא נכיר כמה חברים נכבדים מקבוצות האצות.
האצות הכחוליות, האצות הירוקות, האצות החומיות והאצות האדומיות.
אצות כחוליות (באנגלית/לטינית: cyanobacteria)
מכיון שהאצות הכחוליות, ששמן המדעי הוא ציאנו-בקטריה, הן האצות הקדומות ביותר, נתחיל איתן.
האצות הכחוליות הן למעשה חיידקים קטנים שמבצעים פוטוסינתזה וניתן לראות אותם רק תחת מיקרוסקופ.
למרות שאצות כחוליות הן בסה"כ חיידקים קטנים, הן האחראיות לאירוע ההכחדה הדרמטי המכונה "אסון החמצן" שהתרחש לפני כ-שתיים נקודה שלוש מיליארד שנים.
בתקופה זו היה מעט מאוד חמצן בכדור הארץ והאצות הכחוליות החלו להתרבות באוקיינוסים ופלטו יותר ויותר חמצן. עבור היצורים שחיו אז בכדה"א החמצן היה רעיל ורוב החיים באותה תקופה – נכחדו.
אתם בטח זוכרים, כאשר משהו אחד נגמר משהו אחר מתחיל ובאמת "אסון החמצן" פינה מקום ליצורים גדולים ומורכבים כמו צמחים וחיות להתפתח.
ותגידו, על הנסיכה ספירולינה כבר שמעתם?
טוב, ספירולינה היא לא נסיכה אלה אצה כחולית שעשירה בחלבונים, ויטמינים ומינרלים. האצה נחשבת לבריאה מאוד ובטבע משמשת כמזון למגוון דגים ובעלי חיים ימיים.
בשנים האחרונות גם בני האדם החלו להשתמש בספירולינה כמקור למזון, ייתכן וזה קרה לאחר שנאס"א וסוכנות החלל האירופית השתמשו בה כתוסף מזון עבור אסטרונאוטים בחלל בשנות ה-80.
וגם יכול להיות שאנשים פשוט אוהבים להגיד ספירולינה. ספירולינה…
אצות ירוקיות (Green algae)
בניגוד לאצות כחוליות, האצות הירוקיות הן לא חיידקים והן דומות הרבה יותר לצמחים שאנו מכירים.
וזה לא במקרה, האצות הירוקיות הן האב הקדמון של כל צמחי היבשה.
אופן ההתפתחות של האצות הירוקיות, מהאצות כחוליות, ציאנו-בקטריה, מאוד מעניין.
תשמעו סיפור אהבה קצר שנמשך כבר מיליוני שנים….
זה התחיל כאשר תא גדול בלע ציאנובקטריה (אצה כחולית) קדומה – ובמקום לאכול אותה, השניים הפכו לסוג של חברים טובים. התא הגדול הגן על החיידק הקטן שבתוכו, חיידק פוטוסינתטי ייצר סוכרים וחומרים נוספים לתא הגדול שאפשרו לו לגדול ולהתפתח.
לקשר כזה קוראים סימביוזה והוא מתרחש בטבע פעמים רבות.
דוגמא נוספת לסימביוזה היא מערכת היחסים בין סוג מסוים של אצות לאלמוגים.
האצות והאלמוגים חייבים אחד את השנייה בשביל להתקיים.
האלמוגים מספקים לאצות סביבת מחיה בטוחה ונוחה, ובתמורה הם מקבלים את רוב חומרי המזון שהאצות מייצרות.
לצערנו הרב, עם עליית הטמפרטורות בעולם, מי האוקיינוסים מתחממים והאצות עוזבות את האלמוגים.
כמו שהבנו, האלמוגים אינם יכולים לחיות ללא האצות ועם עזיבת האצות האלמוג בדרך כלל מת.
אומנם המצב לא מזהיר אבל אנחנו בהחלט מקווים שבסופו של דבר לסיפור האהבה של האלמוג והאצה יהיה סוף טוב.
אצות חומיות
כאשר מגלה הארצות המפורסם כריסטופר קולומבוס הגיע למים הכחולים העמוקים של צפון האוקיינוס האטלנטי, הוא חשב שהוא קרוב מאוד ליבשה. אחרי הכל, הוא ראה כמויות אדירות של אצות חומות על פני המים. הוא כינה אותם בפשטות, "עשבייה".
לצוות הספינה היו מחשבות אחרות, הם חששו שהאוניות יסתבכו באצות והם לעולם ישארו בים.
קולומבוס טעה ולמזלו טעה גם צוות האוניה. הם לא התקרבו לחוף ואוניות אינן יכולות להיתקע בסבך האצות. הם הגיעו לים סרגוסה, גם אני לא שמעתי עליו לפני הפרק הזה.
בניגוד לימים אחרים, את ים סרגסו לא מקיפה יבשה. ים סרגסו נמצא בלב האוקיינוס האטלנטי והוא מוקף ב-4 זרמי ים. תופעה זו גם מסבירה את כמות הזבל, בעיקר פלסטיק שמצטבר שם, אבל זה כבר לפרק אחר.
ובחזרה לאצות…
ים סרגוסה קרוי על שם אצת ה-סרגוסום, מקבוצת האצות החומיות, וכמו שאתם בטח מנחשים,
אם קראו לים על שם אצה בטח יש המון ממנה… ואתם מאוד צודקים… יש ים של אצות.
אפשר לחשוב על האוקיינוס המקיף את ים סרגוסה כמדבר ועל ים סרגוסה כנוה מדבר וזה בזכות אצות ה-סרגוסום.
נציגה מפורסמת נוספת של האצות החומיות היא אצת ה-KELP שמזכירה עץ ויכולה להגיע לגובה של 50 מטרים!
אצות הקלפ גדלות בים בצפיפות כמו ביער ענק ויוצרות אזורים מוגנים ועשירים בהם חיים ומתרבים מיני דגים רבים, חסרי חוליות ויונקים ימיים.
אצות אדומיות
האצות האדומיות סוגרות את נבחרת האצות לפרק זה, אבל, יש שיגידו שזו קבוצת האצות החשובה ביותר,
אני בטוח שיש מי שמצליח לנחש למה, בטח אחד ההורים….
אצת הנורי בה היפנים מגלגלים את הסושי היא מקבוצת האצות האדומות.
ומעבר לסושי,
האצות משמשות כבר מאות ואלפי שנים כמזון לבני אדם ולדישון גידולים חקלאיים.
בשנים האחרונות משמשות אצות גם לייצור תרופות, חיסונים ותוספי מזון.
ובעתיד? בעתיד עוד נשמע על אצות ואפילו יש סיכוי שהמכוניות שלנו יתודלקו בדלק המיוצר מאצות ושאצות יסייעו לנו לטפל בשפכים.
אז בפעם הבאה שאתם זורקים על אמא או אבא אצה בים… אני מקווה שתזכרו בפרק ועל החשיבות של האצות לכדור הארץ.
בראל ועידו וכמובן גם בועז, אלי, יואל, וגל תודה רבה!
צוות הפודקאסט ידאג לפנק אתכם בסושי טרי ואולי גם באיזה משקה ספירולינה קר.
ילדים והורים, תודה שהקשבתם!
אני הייתי עמרי גלבר בפודקאסט ילדי טבע ואם גם אתם רוצים להציע רעיון לפרק או שאתם מכירים מומחה מענין אתם מוזמנים לכתוב לי בעמוד הפייסבוק.
ונתראה בפרק הבא!
