הי ילדים, מה שלומכם?!
הפרק הבא, נכתב עבור מפגש ״פרק לייב״ במסגרת פסטיבל מדברים מדבר שהתקיים בחודש מאי השנה, כלומר במאי 2022 למי שיאזין לפרק בעתיד.
היה לי כיף גדול לכתוב ולהנחות פרק יחד עם תמר קידר מהפודקסט ״מדברים מדבר״ שאני תמיד ממליץ עליו בחום. והיה כיף עצום לפגוש חלק מהמאזינים שעשו את הדרך הארוכה והיפה והגיעו עד למדרשת בן גוריון שבנגב.
נושא המפגש היה מאובנים ועכשיו אני מקליט אותו שוב במיוחד עבורכם.
בסוף הפרק, דרישת שלום מחלק מהילדים שהשתתפו בהקלטת הפרק.
אם ההיתם ולא הוספתי אתכם – אל דאגה – תכתבו לי ונדאג לזה בפרק הבא.
בשביל להתחמם התחלנו עם חידון, רוצים גם להשתתף?
- חידון
- איך קוראים לגמל מהפרק הראשון בנושא המדבר?
- חידה להורים – איך קוראים לאדם החוקר מאובנים? רמז – רוס מחברים.
- מה סוג צב הים הנפוץ ביותר בים התיכון?
- איך קוראים להתהלך בו צמחים הופכים את אנרגיית השמש, מים וחמן דו חמצני לסוכר?
- מי מהבאים הוא חרק: עכביש, גמל, דבורה, שבלול
איזה כיף להיות כאן במדרשת בן גוריון!
אני רוצה לספר לכם על חוויה משפחתית שעברנו שקשורה לנושא של הערב.
אתם מקשיבים?
[מוזיקה]
לפני כמה שנים, שנפשנו באילת, יצאנו לטיול רגלי בקניון שחורת, שמעתם אליו?
שאומרים לכם קניון, על מה אתם חושבים?
חנויות ומזגן?
אני, ואני די בטוח שגם אתם חושבים על קניון בטבע.
ערוץ נחל, מצוק מצד ימין, מצוק מצד שמאל, לפעמים קצת צל, אולי גב מים מרענן…
קניון שחורת, שבשמורת הרי אילת נמצא לא רחוק מהעיר אילת ואני ממליץ על הסיור בו אם כי הוא מסלול קצת מאתגר, למרות שהגר לשנר היקרה סיפרה לי שאמא שלה, הלכה את המסלול כשהיתה בת 80. כל הכבוד להגר ולאמא שלה!
כיצד קניון שחורת נוצר? בעומק כדור הארץ יש סלע מותך שנקרא? מגמה. שהמגמה פוגשת את האוויר היא מתקררת ומתמצקת והופכת לסלע. לסלעים אלו קוראים סלעי תהום – כי מקורם במעמקי האדמה.
אלו סלעים, אשר אינם מאפשרים למים לחלחל לאדמה, ולכן המים, שמחפשים דרך לזרום, חצבו את דרכם בסלעים הקשים, וכך נוצר קניון שחורת המרשים. ועוד משהו מגניב, בנחל שחורת יש מלכודת נמרים עתיקה אבל זה כבר… לפרק אחר.
הסיפור שלנו הוא לא על קניון שחרות אפילו שזה מסלול ממש נחמד.
במהלך הטיול ישבנו לנוח באפיק הנחל, כמובן שלא זרמו בו מים שכן מדובר בנחל אכזב שזורם רק בעת שיטפונות. בדרך עשינו הפסקה קצרה וישבנו במרכז הנחל והיו מלא אבנים מסיבינו, בזמן שתמר והדר חשבו אם לפתוח במבה או ביסלי פתאום הבחינה תמר, בתי הבכורה, באבן עגולה, לבנה, לא גדולה במיוחד אבל מיוחדת במינה. על האבן היתה דוגמא מאוד יפה. לאחר מספר רגעים הבנו שמדובר במאובן.
הדוגמא היתה בצורת כוכב. תחילה חשבנו שזה מאובן של פרח אבל מאובני צמחים, בטח מאובן של פרח עדין הם די נדירים.
אז מזה זה יכול להיות? למישהי או מישהו יש רעיון?
בניגוד לצמחים, מאובנים של חיות נפוצים יותר, במיוחד של חיות בעלות מעטה גוף קשיח.
והיכן יש הרבה בעלי חיים עם גוף קשיח. בוא נחשוב יחד… נכון מאוד, בים!
לכונכיות, צדפים ואלמוגים יש סיכוי טוב להפוך למאובן, אז מה היתה צורת הכוכב?
נו, אתם בטח כבר יודעים, זה היה כוכב ים שהתאבן.
עכשיו, זו היתה שאלה מעניינת, מאובן של מה?
אבל שאלה מעניינת לא פחות, היא מה עושה מאובן של כוכב ים כל כך רחוק מהים?
מישהו רוצה לנחש?
מחשבה ראשונה – יכול להיות שהמאובן נסחף מהים התיכון, או מהים האדום נשמע הגיוני? לא כל כך נכון? הנחלים זורמים לים ולא הפוך.
הרוח יכולה להסיע אבק וחול אבל מאובנים כבדים מידי, לא זכור לי שראיתי לאחרונה כוכב ים מעופף…
אולי ילדים קדמונים, הם שהביאו את המאובנים למדבר לפני מיליוני שנים?
גם לא כל כך הגיוני נכון? לא היו בני אדם בתקופה הזאת, הרי המאובנים הם בני מיליוני שנים.
אז מה? האמת היא שפעם, המדבר, וּלְמַעֲשֶׂה כל מדינת ישראל ואזורים שכנים היו מכוסים מתחת לים!
ים קדום ששמו ??? מי יודע? ים תטיס, כמה קדום – מאוד מאוד קדום.
ים תטיס הוא אוקיינוס קדום שהפריד לפני מאות מיליוני שנים בין אסיה ואירופה לבין אפריקה.
לא כל כך הבנתי, אם הוא אוקינוס, למה קראו לו ים? אולי כי הוא היא מוקף יבשה.
ים טתיס מילא תפקיד חשוב בתולדות הגאולוגיה של ארץ ישראל, (אגב, גאולוגיה זה מדע הסלעים).
גיר ושלדים של חיות ימיות שקעו והתחילו ליצור שכבות סלע חדשות. לסוג הסלע הזה קוראים סלע משקע ימי כי הוא מורכב מחומרים ששקעו.
חידה, איזה סלע היה מתחת לסלע המשקע? סלע תהום, נכון מאוד
אבל האדמה לא נחה, אומנם היא זזה לאט מאוד אבל אחרי אלפי ומיליוני שנים הנוף משתנה, משתנה באופן דרמטי. הלוחות הטקטוניים זזים והרים וגבעות נוצרים ומשכבות מסודרות נוצר מן ברדק גדול אבל מרהיב ביופיו!
בעקבות ההתרוממות הארץ, ים טתיס נסוג לאחר. אבל אז התרוממו אזורים אחרים וים תטיס חזר ושטף את האזור, כך המשיך הים לשטוף ולסגת מספר פעמים בעידנים שונים.
התהליך הזה יצר שכבות סלע נוספות.
וכמובן, שהאדמה המשיכה לזוז ושכבות אלו נשברו ועוצבו עלידי הרוח והגשם וכך נוצר בהדרגה הנוף הייחודי שאנו מכירים.
וכך, כל שכבה אצרה אוצרות והחזיקה מאפיינים ייחודיים משלה.
כל שכבה כקפסולת זמן ששומרת חלקים מההיסטוריה של כדור הארץ.
מה היה מזג האוויר באותה תקופה, מה הייתה תרכובת המים, האם התרחשו רעידות אדמה, התפרצויות של הרי געש וגם, אילו בעלי חיים חיו באותה תקופה.
ים תטיס נסגר בהדרגה כאשר אפריקה ואירופה-אסיה התקרבו זו לזו. את שרידי ים תטיס כולנו מכירים, הם הים התיכון, הים השחור והימה הכספית.
והנה אנחנו כאן, אוחזים בידנו את המאובן שמצאנו, עדות לים הקדום שהתקיים לפני מילוני שנים ומלאי פליאה על עולמנו הקסום. ואם תהיתם, לאחר דיון ממשוך הדר ותמר בחרו לפתוח דווקא את הביסלי, וכמובן, שהעטיפה, ולכלוך נוסף שמצאנו בדרך חזרו איתנו הביתה!
תשובות לחידון
לגמל מהפרק הראשון בנושא המדבר קוראים נחצ'ה!
איך קוראים לאדם החוקר מאובנים? פליאונטולוג.
הצב הים הנפוץ ביותר בים התיכון – צב ים חום!
איך קוראים להתהליך בו צמחים הופכים את אנרגיית השמש, מים ופחמן דו חמצני לסוכר? פוטוסינטזה – אתם יודעים כלללל הילדים שהשתתפו בפרק ידעו לצעוק את התשובה!
מי מהבאים הוא חרק: עכביש, גמל, דבורה, שבלול – כמובן שהדבורה.
תודה לכם שהקשבתם לפרק הזה, הפרק ששודר בלייב.
אני מקווה שנהניתם ואני בטוח שיהיו לנו עוד הזדמנויות להיפגש פנים מול פנים.
שוב תודה לצוות מדברים מדבר שהפיקו את המפגש – לתמר להגר, לדודו, מידד ואייל וכמובן גם לבוזי – מנהל תחנת רדיו BGU.
והכי חשוב! תודה לכם מאזינים יקרים!
לא עובר שבוע שאני לא מקבל הודעה מאחד המאזינים. הודעות משמחות מאוד.
אני מזמין אתכם לשתף את הפודקאסט כך שיגיע לכמה שיותר מאזינים.
ועכשיו, לדרישת שלום קצרה מהילדים שהגיעו למפגש!
