הי ילדים, מה שלומכם? הרבה זמן שלא נפגשנו, כלומר בפודקאסט.
איזה תקופה משוגעת נכון? חשבתי שלא יזיק לנו להתאוורר קצת במקום שקט ורחוק, מה אתם אומרים?
אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה הרעש הזה, במיוחד שאמרתי מקום שקט…
בטח ניחשתם נכון.. אני על סירה.
אבל לאן אני שט? את זה יהיה לכם יותר קשה לנחש… [מוזיקה מרימבה קצבית]
אני בברזיל, שט במעלה נהר הריו נגרו שהוא אחד היובלים הגדולים של נהר האמזונס.
על נהר האמזונס בטח שמעתם. הוא מתחרה עם הנילוס על התואר "הנהר הארוך בעולם" אבל מבחינת רוחב וכמות המים שזורמים בו הוא במקום הראשון.
בחלק מהמקומות הוא כל כך רחב עד שכמעט ולא ניתן לראות את הגדה השניה.
הריו נגרו צר מהאמזונס ואנו שטים קרוב לגדה. סביבינו יער גשם טרופי ירוק וסבוך כל כך,
עד שהעצים והצמחים יוצרים קיר אטום שאי אפשר לראות דרכו.
מעבר לרעש המנוע אנו שומעים קולות של ציפורים, צעקות קופים וחיות אחרות,
אבל הן מסתתרות בצמחייה העבה וקשה לראות אותן מהסירה.
יהיה מעניין לצעוד בג'ונגל ולראות את החי והצומח מקרוב.
יער גשם, מעניין… בוא נעצור רגע את הסירה ונבין מהו יער גשם טרופי.
נהגוס – תעצורוס תא סירהרוס, פורפבורורס [צליל של מנוע מודמם].
בישראל שלנו יש קצת יער, וקצת גשם, אבל לא זכור לי שנתקלתי ביער גשם…
יש כמה סוגים של יערות גשם ברחבי העולם,
אבל היער שאנחנו נמצאים בו היום נמצא באזור קו המשווה.
קו המשווה הוא קו דמיוני המחלק את כדור הארץ לשני חלקים שווים,
בין הקוטב הדרומי לקוטב הצפוני.
במיקום הגיאוגרפי הייחודי הזה אורך היום ואורך הלילה שווים,
כך שהשמש זורחת ב-6 בבוקר ושוקעת ב-18 בערב. כל יום ולאורך כל השנה.
ולי זה נשמע ממש מגניב שאין להם את כל הבלבול הזה עם שעון קיץ ושעון חורף (מרוויחים שעה מפסידים שעה..).
באזור קו המשווה גם אין 4 עונות, לא אביב, לא קיץ, לא סתיו ולא חורף.
זה יותר כמו קיץ ארוך שמתחלק לעונה גשומה ועונה יבשה, שגם בה יורד גשם אבל קצת פחות.
מכל המשפטים הארוכים האלה מה שחשוב לזכור זה שביער הגשם הטרופי חם ולח מאוד כל השנה.
איך נוצר האמזונס? זוכרים שדיברנו בפרקים הראשונים על היווצרות הרים ועל הרי האנדים בדרום אמריקה? הרי האנדים נולדו לפני 25 מיליון שנה. אגן האמזונס נמצא בשכנות להרי האנדים ובאותה תקופה היתה בו מערכת גדולה של אגמים מחוברים שכיסו כ-1.1 מיליון קילומוטרים רבועים. שטח כפול משטחם של האגמים הגדולים בצפון אמריקה. כשהרי האנדים חגגו יומהולדת 10 מיליון שנים הם היו כמעט רבע מגודלם היום, ובזמן הזה נולד נהר האמזונס. גביהתם של הרי האנדים שינתה את כיוון זרימת המים בנחלי היבשת מכיוון צפון-מערב לכיוון מזרח. אחד מהנחלים שנוצרו הוא נהר האמזונס הצעיר.
ואיך קו המשווה קשור ליער גשם?
אחת הסיבות להיווצרות יערות גשם דווקא באזור קו המשווה היא בגלל שהשמש פוגעת באזור באופן ישיר וממקוד והחום גורם לאידוי גבוה של מים.
האדים אלה יוצרים עננים ובהמשך הם מורידים גשמים כבדים ותכופים.
גם הצמחייה הרבה והצפופה מוסיפה אדי מים לאוויר בתהליך שנקרא דִּיּוּת. זהו מעגל שמזין את עצמו.
טמפרטורה חמה
שהופכת מים לאדים במהירות
שהופכים לענני גשם
שמורידים את הגשם
ואז שוב הופכים לאדים…. וחוזר חלילה.
כמות המשקעים הממוצעת ביער גשם עצומה – בין 2,000 ל-4,000 מילימטרים בשנה שזה המון גשם.
במרכז ישראל למשל יורדים בממוצע רק כ-550 מילימטרים בשנה.
ובקיצור,מה שהכי לזכור על יער הגשם שחם ולח שם מאוד לאורך כל השנה.
ומי נהנה מכל כך הרבה מים? הצמחייה! השילוב של שמש חזקה לאורך כל השנה ושפע מים מהווים תנאי גידול אופטימליים.
ממשיכים [צליל של מנוע סירה]… המדריך, מוגלי שמו (ואני לא משוכנע שזה שמו האמיתי) מצביע אל גדת הנהר והקפטן של הסירה מכוון את חרטומה לכיוון מזח קטן שם נמצא מחנה הלילה שלנו.
לילה בג'ונגל, איזה חוויה זו הולכת להיות. הסירה עוצרת ליד המזח.
קצת מזיעים, בלי הרוח מהסירה מרגישים שהאויר חם ולח.
הליכה קצרה ואנו מגיעים למחנה בין עצים גבוהים, כמה גבוהים?
כמו בנין בין 10 קומות! מוגלי מצביע על האדמה ומרים פרי גדול שנראה כמו קוקוס,
הוא שולף מצ'טה וחובט בפרי חבטה חזקה ומהירה. [צליל של חבטה]
הפרי נפתח ובפנים יש זרעים שנראים כמו שקדים עם קליפה.
מוגלי מפצח זרע ובתוכו מתגלה אגוז ברזיל טעים ומזין! מוגלי מצביע על צמרת העץ שמעלינו שמיתמרת לגובה 40 מטר. זהו אחד העצים הגבוהים ביער הגשם שיכול להגיע לגיל של 500 שנים.
אגוזי ברזיל יכולים להישאר על הקרקע עד שנתיים מבלי להירקב ולהמתין לתנאים הנכונים לנבוט.
המחנה בסיסי, כמה ערסלים, מקום למדורה, מחסה מהגשם וזהו פחות או יותר.
למרות שרק צהריים די חשוך,
יער הגשם כל כך צפוף שרק חלק קטן מקרני השמש חודרות את צמרות העצים.
אנחנו נחים מעט מהשיט הארוך על הערסלים התלויים בין העצים.
[רשרוש עלים וקולות פיצוח].
שששש. מוגלי מסמן לנו להיות בשקט ואנו מזם אורח ביישן שנכנס למחנה.
הוא נראה כמו סנאי אך גדול יותר, וזנבו קצר יותר.
האגוטי. מכרסם גדול ובין החיות היחידות שמצליחות לפצח את אגוז הברזיל.
כמו שקורה לעורבני, ציפור יפיפיה שחייה גם בישראל,
האגוטי אוסף את הזרעים ומחביא אותם ביער כדי שיוכל להנות מהם מאוחר יותר.
כמובן שמחלקם הוא שוכח והם נובטים לעצים.
תחשבו מה היה קורה לו הממתקים שאתם מחביאים מההורים, ולפעמים, שוכחים היו הופכים לעץ ממתקים!
לאגוטי ולאגוז הברזיל יש מערכת יחסים הדדית. העץ מספק מזון לאגוטי והאגוטי זורע את זרעי העץ.
מוגלי מכבד אותנו במשקה ומסמן לנו להתארגן. תכף יוצאים לסיור בג'ונגל!
אנחנו מאוד מתרגשים.
למרות שחם ולח אנו לבושים היטב, מכנסים וחולצה עם שרוולים ארוכים ונעלים גבוהות.
אתם כבר תבינו למה.
מאז הפרק הקודם השביל כבר התכסה בצמחיה שגדלה מהר ומוגלי שולף מצ'טה ארוכה ומפלס את הדרך בסבך.
מוגלי מסמן לנו לעצור ומצביע על מחילה בקרקע.
מוגלי מדליק ענף ונושף עשן לתוך המחילה.
עכביש ענק ושעיר מופיעה, זוהי הטרנטולה המפורסמת!
שבטח לא כל כך שמחה שאנחנו מפריעים לה.
היא לא ארסית אבל די מפחידה.
אנו מתרשמים מאוד ובלבנו שמחים על כך שאנו לבושים היטב.
האמת היא, שבכלל לא שמנו לב למחילת העכביש, מעניין כמה בעלי חיים פספסנו בדרך הקצרה.
ברגע שעוצרים ומתבוננים ומקשיבים שמים לב למגוון העצום של נמלים, חרקים וצלילים.
זה לא מפתיע, יערות גשם הם אחד מבתי הגידול המגוונים והעשירים ביותר על פני כדור הארץ.
הם בית לאלפי מיני צמחים ובעלי חיים, מהם מינים אנדמיים שקיימים רק ביערות אלה. [צלילי יער וציוץ ציפורים וחרקים]
האמזונס הוא בית ליותר מ10% מהמגוון הביולוגי של מיני צמחים ובעלי חיים בעולם, 9% מהיונקים, 14% מהציפורים, 8% מהדו-חיים, 18% מהדגים הטרופיים ו-18% מהצמחים הוסקולרים. חוקרים מעריכים שיש אזורים בהם 90% מהמינים טרם התגלו. וכמה מיני חרקים יש? חוקרים מעריכים שישי מעל ל2.5 מיליון מיני חרקים באמזונס!
ממחילת העכביש הרמנו מבטינו מעלה ותופעה מעניינת תפסה את עינינו.
מעלנו נגלתה צמרת עץ, שזה לא כזה מיוחד, אבל מעליה היתה צמרת של עץ אחר, ומעליה צמרת נוספת.
יער הגשם מורכב מ- 4 שכבות חיים! בכל שכבה תנאים שונים וניתן למצוא בה מינים שונים של חיות וצמחים.
שכבת העל היא הגבוהה ביער הגשם, ובזכות כך קראו לה שכבת העל, כמו גיבורת על.
היא מורכבת מצמרות העצים הכי גבוהים כמו אגוז ברזיל שהזכרנו קודם.
העצים האלה מפוזרים ולא יוצרים שכבה רציפה.
הם מקבלים הכי הרבה אור שמש ובזכות כך הם יכולים לצמוח גם לרוחב.
בשכבה זו נראה בעיקר ציפורים, עטלפים ופרפרים.
מתחת לשכבת העל נמצאת שכבת החופה. זו השכבה הצפופה והסבוכה ביותר.
היא מונעת את חדירת רוב האור וחוסמת רוחות וגשמים.
זו השכבה עם הכי הרבה פרחים ופירות ובגלל זה נמצא בה הכי הרבה בעלי חיים כמו למשל
קופי עכביש, קופים שאגנים והרבה ציפורים וביניהם להקות רעשניות של ארות וטוקנים בעלי מקור גדול ומרשים.
מתחת לשכבת החופה ומעל הקרקע נמצאת שכבת הסבך.
שכבה אפלה ולחה המורכבת מעצים צעירים שמחכים להזדמנות לפרוץ,
וגם מעצים נמוכים, שיחים מטפסים ועשבים.
העלים של הצומח בשכבה זו יהיו לרוב גדולים בשביל לתפוס את מעט אור השמש שחודר.
השכבה התחתונה היא פני הקרקע.
בשכבה זו צמחים גדלים לאט מכיוון שרק אחוז קטן מהאור מצליח לחדור.
כל מה שנושר מהעצים גם מגיע לקרקע ומתפרק במהירות על ידי טרמיטים, פטריות, תולעים ושאר יצורים שמפרקים את החומר האורגני ומעשירים את הקרקע.
על הקרקע אפשר גם לפגוש דובי נמלים, ארמדילואים ומכרסמים כמו האגוטי שהכרנו קודם.
יערות הגשם מכסים שטחים נרחבים מאוד במרכז ודרום אמריקה (בעיקר באגן האמזונאס),
מערב ומרכז אפריקה, מערב הודו, דרום מזרח אסיה, גיניאה החדשה ואוסטרליה.
אבל חשיבות יערות הגשם לא מסתכמת רק באזור שבו הם נמצאים,
הם משפיעים לטובה על מאזן האקלים העולמי ועל כלל מערכות החיים על פני כדור הארץ.
מחשיך, מוגלי מדליק פנס, אני בטוח שלפני כמה עשרות שנים מסעות כאלה היו עושים לאור לפידים.
לפתע ראינו 2 פנסים עגולים?!
מזה יש כאן עוד אנשים? מוגלי מכוון את הפנס ואנחנו רואים קיימן שחור! ממש קרוב אלינו ואת האמת שזה קצת מפחיד!
הקיימן הוא סוג של אליגיטור בסדרת התנינאים. קרוב רחוק של התנין וגם הוא זוחל שמזכיר דינוזאור…
הוא יכול להגיע לאורך מירבי של 6 מטר ומשקל של חצי טון!
הוא אוכל דגים, ציפורים, צבים ויונקים והוא פעיל בעיקר בלילה ואנו מקווי שהוא פחות אוהב תיירים.
מזל שמוגלי מדריך מנוסה שמכיר את היער היטב. אנחנו הולכים בזהירות סביבו וחוזרים למחנה.
מדורה קטנה מודלקת, תה חם נמזג ונלך לישון. מעניין מה נעשה מחר.
הי ילדים! נהנתם מהטיול שלנו באמזונס?
אתם יודעים, אפשר לחשוב שיער האמזונס שמשתרע על שטח עצום וקיים כבר מיליוני שנים הוא בלתי פגיע, אבל האמת שזה ממש לא נכון. חוקרים מעריכים שיותר משליש משטח יערות הגשם הוכחד ושעוד כשליש חווה פגיעה.
בין הסכנות הארובות ליערות הגשם ניתן למנות גורם עיקרי אחד – תנחשו – פעילות האדם.
כורתים את עצי היער הגדולים לחומרי בנייה, לרהיטים ותעשייה.
מחפשים מינרלים ודלקים ועל הדרך סוללים כבישים ומזהמים את הקרקע ואת מקורות המים,
את חלק מהיערות פשוט שורפים כדי לפנות שטח לחקלאות ושטחי מרעה לבקר וזו רק ההתחלה.
ואיך אנחנו יכולים לעזור? מילות המפתח כאן הן מודעות וצריכה. [צרחה]
לא, לא צרחה, אפשר לצרוח ברחוב "שמרו על יערות הגשם" אבל התכוונתי לצריכה מהמילה צרכנות. לצרוך פחות.
צמצום השימוש בנייר ועץ, לקנות נייר ממוחזר, להפסיק להשתמש בכלים חד-פעמיים ופלסטיק.
לצמצם את השימוש בדלק, למשל ללכת לחוג ברגל ולא לבקש מאמא או אבא להסיע וכמובן, לנסוע כמה חברים ברכב אחד במקום בכמה מכוניות.
לפני שקונים משהו חדש תשאלו את עצמכם – אנחנו באמת צריכים את זה?
אולי אפשר להסתדר בלי? אולי אפשר לקנות יד שניה?
תודה לסהר רוזנפלד על בדיקת העובדות והעשרת הסיפור
אם יש לכם שאלות או הצעות אתם יותר מוזמנים לפנות אלי בפייסבוק, באינסטגרם או אפילו בספוטיפי.
אני מאוד אשמח אם תדרגו את הפודקאסט בספוטיפיי תמליצו לחברים..
נתראה בפרק הבא!
