#28 – נחשים – חלק שני

הי ילדים! מה שלומכם! 

את הפרק הקודם סיימנו עם הנחש הלאומי של ישראל, הצפע. 
בפרק הזה נמשיך עם הצפע, נבין למה הוא כל כך מפורסם בישראל, נעמיק את הידע על מנגנוני הטרף וההגנה של נחשים שונים ונשמע מגיא על הנחש הראשון שלו. 
את הפרק הקודם סיימנו בנחש הצפע, טוב את האמת סיימנו אותו בהאזנה ליותר מ-20 ילדים!! וגם בפרק הזה נמשיך. 
באו נחזור לצפע, יש כמה סיבות לכך שהצפע כזה נחש מפורסם:

1. הוא הנחש הארסי והארוך ביותר בישראל וגם הארס שלו חזק.
2. תנועת הכשה שלו מהירה מאוד (דבר המאפיין את משפחת נחשי הצפע, ולא רק שהיא מהירה, היא אפקטיבית למרחק של כשני שליש מאורך גופו, יותר מרוב הנחשים). 
3. כמות הארס שלו גדולה, כיאה לנחש גדול (תזכרו שהצפע מגיע לאורך של עד בערך 1.5 מטר). 
4. שיני הארס שלו ארוכות ובזכותם חודר הארס עמוק לגוף המוכש.
5. ולסיום, הוא חיי בסביבת בני אדם במרכז ובצפון הארץ, זה לא בגלל שהוא אוהב או שונא בני אדם, אלא בעיקר בגלל שהמזון האהוב על הצפע הוא עכברים ואיפה שיש בני אדם יש הרבה עכברים.

דבר זה גורם לעובדה שהצפע, שהוא רק 1 מתוך 9 מיני נחשים ארסיים בישראל אחראי על למעלה מ-90% מההכשות.
חשוב לזכור שנחש ארסי לא מעוניין להכיש אותנו, הוא שואף להשתמש בארס שלו בשביל ללכוד ולהכניע את הטרף שלו. הרבה נחשים אף יזהירו לפני שיכישו. הצפע למשל, יכול גם להכיש הכשה יבשה, כלומר רק נשיכה, זאת בשביל לא לבזבז את הארס שלו על משהו שהוא לא מתכוון לאכול. חצי מההכשות של הצפע הם הכשות יבשות!

וכמובן שלא כל הנחשים ארסיים.
בישראל כ-תשעה מיני נחשים המוגדרים כ-"ארסיים", עשרה מינים המוגדרים כ-"תת ארסיים" וכ-עשרים ושלושה מינים המוגדרים כ-"לא ארסיים". למרות שבעולם ישנם מינים תת-ארסיים הנחשבים כמסוכנים לאדם, בישראל לא ידוע על מקרי מוות או אפילו קרוב למוות כתוצאה מנשיכה של נחש תת-ארסי.

נחשים ארסיים ותת-ארסיים

רגע, מזה בכלל נחשים ארסיים, תת ארסיים… כמו שכבר אמרנו, האדם אוהב לחלק את בעלי החיים לקבוצות שיהיה לו יותר נוח לדבר עליהם. אחת מהחלוקות האפשריות של מחלקת הנחשים היא לפי מנגנון הארס שלהם, בחלוקה מהסוג הזה ישנן 3 קבוצות:

1. נחשים ארסיים – הם נחשים בעלי שיני ארס, לרוב חלולות, הממוקמות בקדמת הלסת העליונה. השיניים החלולות מאפשרות לנחש להחדיר את הארס המיוצר בבלוטות הארס אל גוף המוכש ממש כמו שמשתמשים ברפואה במזרקים.
2. נחשים תת-ארסיים הם נחשים בעלי שיני ארס הממוקמות בצידן האחורי של הלסתות העליונות. שיני הארס אינן חלולות כמו מחט של מזרק, לאורך השיניים יש תעלה פתוחה שלאורכה מטפטף הארס אל הפצע. מיקומם האחורי של השיניים בלסת מחייב נחשים תת-ארסיים לאחוז את הטרף שלהם לזמן ממושך בהשוואה למיני הנחשים הארסיים על מנת להחדיר את הארס.
3. לנחשים לא ארסיים בכלל אין שיני ארס והשיניים שלהם משמשות בעיקר לאחיזה בטרף. נחשים אלו אינם מכישים אלא נושכים. 

שאלתי את גיא אם יש נחשים צמחוניים או טבעוניים ותשובתו היתה שכל הנחשים טורפים באופן מוחלט. אין להם שום מרכיב צמחי בתזונה. ישנם כאלו שאוכלים בעיקר ביצים, שזה הכי קרוב לנחש צמחוני.
תגידו, איך תדעו אם נחש טבעוני טבעוני? אל תדאגו, הוא כבר יגידו לכם. [בדיחת אבא טבעונית]

לא רק ארס, לנחשים מגוון יכולות המאפשרות להם לצוד את טרפם:

1. העכנים, החנקים ועוד מיני נחשים מתחפרים מתחת לחול כך שכמעט לא ניתן לראות אותם ושם הם אורבים לטרף.
2. על העכסנים שמסוגלים לחוש קרינה תת אדומה כבר כבר דיברנו. 
3. לצפעון שחור מישראל, שידוע גם בשם הלא רשמי כשרף עין-גדי יש יכולת להכיש בתנועת ״נגיחה״ הצידה בפה סגור, כך הוא מסוגל לצוד במחילות צרות מאוד של לטאות בהן לצפע למשל לא היה סיכוי לפתוח את הפה ולהכיש.
4. לנחשים כמו ה-Dipsas וה- Sibon שאינם חיים בארץ יש שן מיוחדת לשליפה של חלזונות מהקונכיה.
5. יש מינים של נחשים שמחכים שסרטנים מסויימים ישילו את את השיריון שלהם ואז הם מריחים את הריח הייחודי שלהם לאחר הנשל וטורפים אותם לפני שהשריון החדש מספיק להתקשות.
6. האנקונדה, גם כן נחש מפורסם, "מזנק" על הטרף, ננעל עליו עם השיניים המעוקלות שלו ואז מתחיל להתלפף סביבו ולוחץ, עד שהוא מרגיש שאין יותר תנועה של נשימה או פעימות לב. 
7. יש נחשים שמתשמשים בזנב שלהם כפתיון, למשל במין – "שפיפון נחש עכביש" באנגלית – Pseudocerastes urarachnoides מאיראן, קרוב משפחה של השפיפון שלנו, הזנב התפתח למעין צורה דמויית עכביש. השפיפון הזה מזיז את קצה הזנב וציפורים שבאות לטרוף את ה"עכביש" מוצאות את עצמן כטרף. הוספתי קישור לסרטון בפוסט של הפרק, אתם חייבים לראות את זה. 

טוב, אז הנחש הצליח לתפוס ולהכניע את הטרף שלו, איך הוא אוכל אותו? בניגוד ללטאות ולרוב החולייתנים, כולל יונקים וציפורים, לנחשים אין ציר שבו הלסת העליונה והתחתונה מתחברות, ממש כמו שבנוייה צבת. בגלל שהלסתות לא מחוברות בעזרת מפרק קשוח מעצם, אין לנחש יכולת להפעיל מספיק כוח בכדי לקרוע חתיכה מהטרף וגם, אין לנחש גפיים (כלומר רגליים וידיים) שאיתם הוא יכול להחזיק את הטרף בזמן שהוא מנסה לחתוך חתיכות ממנו. אז מה הוא עושה? מבקש מההורים לחתוך לו? לאאא… הוא בולע את הטרף בשלמותו! העדר הציר בלסת יחד עם הגמישות של מבנה הגוף הגלילי מאפשרים לו המון גמישות וגם לבלוע טרף שהוא גדול מאוד ביחס אילו.

כמובן שחלק מאותם תכונות שמסייעות לנחש לצוד את טרפו יעזרו לו גם לא להיטרף על ידי חיות אחרות.
הזכרנו את הנמיה, אבל לנחש יש עוד אויבים רבים כמו עופות דורסים, גירית, קיפודים וגם יש נחשים שאוכלים נחשים… נחש שנשך נחש?  תגידו נחש נשך נחש. ….
יש כמה דרכים מעניינות בהם מצליחים הנחשים להימנע מלהיות ארוחת ערב של מישהו אחר. 

1. ישנו נחש "מעופף" שחי לרוב על עצים בדרום מזרח אסיה ובשעת סכנה יכול להשליך עצמו מהעץ ולדאות באוויר למקום מבטחים.
2. ישנם נחשים שמפרישים ריח מסריח שגורם לטורף לאבד עניין, בישראל לכמה מינים תכונה זו, למשל נחש מים וזעמן זיתני.
3. ישנם מינים שמעמידים פני מת (נשכבים על הגב, משרבבים לשון החוצה ומוציאים ריח רע של נבלה), למשל נחש סלוד-אף (Hog-nosed snake) מאמריקה.
4. יש כמובן את העניין של ארס שמרתיע טורפים שיודעים לזהות נחש ארסי. 
5. יש נחשים לא ארסיים שמתחזים לנחשים ארסיים כדי לרכב על הגל. למשל Coral snakes ו-Milk snakes הם דוגמאות מאוד מפורסמת. בארץ יש דוגמא של זעמן מטבעות שאינו ארסי ומאוד דומה לצפע מצוי.
6. יש נחשים שיוצרים רעש "מפחיד" כמו  נשיפה (למשל צפע), שיפה, שזה חיכוך הקשקשים (לדוגמא עכנים או אפעה) וגם יש נחשים שמותאמים לפורים, לא בגלל שהם מתחפשים אלא בגלל שיש להם זנב עם "רעשן" כמו במקרה של העכסן Rattlesnake.

טוב, זו רשימה ארוכה ואלו רק מספר דוגמאות, מדהים כמה יצירתיות יש בטבע!

אנחנו ממש לקראת סיום ולפני שנשמע למה לא כדאי לפגוע בנחשים ביקשתי מגיא שישתף אותנו בחוויה כלשהי מבין הוויות הרבות שלו. אתם ממש תאהבו לשמוע את מה שהוא מספר…   
[סיפור של גיא]
גיא, תודה רבה על הסיפור! גם חוויה אישית, גם אקשן ומתח, גם מוסר השכל.

חוץ מזה שהנחשים ממש מרשימים בוא נבין למה עוד כדאי לשמור על הנחשים?
נחשים כמו כל בעל חיים או צמח אחר, הם חלק ממארג החיים, מה שאומר, שיש להם הרבה תפקידים בשמירה על האיזון בטבע. בתור התחלה, נחשים הם טורפים והם עוזרים לווסת את האוכלוסיה של הטרף שלהם בטבע. חלק גדול מהנחשים בישראל ניזון ממכרסמים.
אם גידלתם אי פעם זוג אוגרים או עכברים, אתם בטח יודעים כמה מהר הם מצליחים להפוך מזוג אוגרים ל-100 אוגרים. כאן, נכנסים הנחשים לתמונה ועוזרים לווסת את גודל אוכלוסיית המכרסמים בעולם. האיזון הזה טוב לטבע ותורם גם רבות לבני האדם עם פחות נזקים בחקלאות ופחות סיכוי למחלות שמגיעות עם החיים בקרבת ריכוז מכרסמים. הנחשים עושים לנו טובה עצומה בכך שהם אוכלים כמויות גדולות שלהם.
בנוסף, הנחשים הם טרף של בעלי חיים רבים, ויש אפילו בעלי חיים שמתמחים באכילת נחשים, כמו החוויאי, שהוא עוף דורס גדול ומרשים שאוכל כמעט אך ורק נחשים ולכן שמו המלא הוא "חוויאי הנחשים". ללא הנחשים, הוא ועוד טורפים אחרים של נחשים פשוט לא היו מוצאים מספיק מזון בכדי לשרוד.

מה עושים אם רואים נחש?

כבר אמרנו שנחשים לא אוהבים בני אדם והם יעשו הכל בשביל לא לפגוש אותנו. 
אבל מה עושים אם נתקלים פתאום בנחש? אתם יודעים מה, אולי ניתן לגל חימובויץ הבת של גיא לספר. 
תודה רבה גל! ילדים תזכרו. אם רואים נחש 

1. עושים צעד אחורה. נחשים לא רודפים אחרי בני אדם, אז אם יש בינכם ובין הנחש 2 מטר, הסיכוי להכשה או נשיכה יורד לאפס.
2. כמו שגל אמרה, אם אתם בטבע, אתם מוזמנים להסתכל על הנחש מתעסק בעניינו ולהנות מהחוויה, אפילו אם מדובר בנחש ארסי.
3. אם אתם באיזור הבית או החצר הפרטית שלכם, או איזור מגורים אחר שבו ישנו סיכוי טוב שמישהו יתקל בנחש ויוכש, מומלץ מאוד לקרוא ללוכד נחשים מוסמך. יש סיכוי טוב שהרשות המקומית שלכם מספקת כזה בחינם, אז צרו קשר איתם בכדי לוודא. עד שהלוכד מגיע, תשמרו על קשר עין עם הנחש ממרחק בטחון. כי אם הנחש נעלם לכם, יש סיכוי טוב שגם לוכד מנוסה לא יצליח לאתר אותו שוב.

אני מקווה שלמדתם עוד על נחשים ואתם יותר מעריכים אותם ופחות מפחדים מהם (גם ילדים וגם הורים) אבל, וזה אבל גדול, מה שנקרא באנגלית, Big But, זה שלא מפחדים ממשהו לא אומר שלא צריך להיזהר ממנו. כמו מהים או המכביש. צריך להיזהר ובעיקר ללמוד את "הכללים" של איך להתנהג בסביבתו כדי לצמצם את הסכנה למינימום.

תודה שהקשבתם לפרק השני על הנחשים ואני מקווה שנהנתם ולמדתם המון. 
תודה לגל חיימוביץ' שדאגה שאבא שלה, גיא, ישתתף בפודקאסט.

אני מזכיר לכם שגם אתם יכולים לעזור ולמצוא מומחים מעניינים וגם, כמובן, לעזור ולשתף את הפרקים עם חברים!
ולפני שנעבור לחצי השני של הילדים שהקליטו לפודקאסט יש לי חוב למטר, שהיה במפגש בשדה בוקר ורצה לשתף בחוויה מאחד הטיולים האחרונים שלו.
מטר יספר על הביקור שלו במבצר נמרוד…. היה לו סיפור על מאובנים אבל עבר הרבה זמן והוא החליט לשתף אותנו  
ילדים, הבמה שלכם, ואנחנו נתראה בפרק הבא!